בחודש ספטמבר 2014, קצת אחרי מבצע "צוק איתן", עלתה בתיאטרון הפרינג' בבאר שבע הפקת המקור "B פולארי". זאת לא הייתה ההפקה הראשונה של התיאטרון, גם לא האחרונה שבו, אבל גם המנהל האמנותי של התיאטרון, יואב מיכאלי, שעיבד וביים את ההצגה, לא האמין שבנובמבר 2019 היא עדיין תמשיך לגרוף פרסים בארץ ובחו"ל. "לא תיארתי לעצמי שזה מה שיקרה עם ההצגה הזאת", אמר מיכאלי ל"שבע", קצת אחרי שחזר ממילאנו עם עוד זכייה בפסטיבל יוקרתי.

"זו בעצם הצגה ללא מילים על פי סיפור של הסופר הרוסי גוגול, ש'נקרא רשימותיו של מטורף'. זה עיבוד מודרני חזותי שעשינו לדבר הזה", מספר מיכאלי, שזכה בעבר בארץ בפרס במאי השנה על ההצגה. "יש הרבה וידאו ארט, מוזיקה, תאורה ועוד ובגלל שאין פה את המחסום של השפה זה מצליח להגיע לכל אחד ואחד בעולם. זה עלה בספטמבר 2014, אחרי מבצע צוק איתן. ב-2016 נסענו איתו לחו"ל, אחרי מבצע מימון המונים. מאז, נסענו המון והיינו בשמונה או תשעה פסטיבלים בינלאומיים. הופענו עם ההצגה מעל 100 פעמים, בארץ ובחו"ל ובכל מיני מקומות. זו הצגה מאוד מאוד מיוחדת", לדבריו.

"אנחנו קיימים כבר 10 שנים. העמותה הוקמה ב-2010 והתיאטרון נפתח בעיר העתיקה ב-2012. מאז אנחנו עובדים, יוצרים ומארחים מאות הצגות. הפעילות שלנו היא ענפה מאוד. היה לנו עכשיו את קבלות השבת במתחם תיאטרון הפרינג', אנחנו עושים שיתופי פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון ומכללת ספיר ויש לנו קורסים שבאים ליראות הצגות שלנו; יש לנו מפגשי סופר שאנחנו עושים עם בית הסופרים, חוגים, שבוע המחול שאנחנו עושים בדצמבר וכמובן גם את האנסמבל שלנו שמופיע ב'בי פולארי'. עכשיו יצא שבמקרה זכינו בכמה פרסים אחד אחרי השני. באוקטובר בווייטנאם ובנובמבר במילאנו. קיבלנו קצת הכרה וזה כיף".

מיכאלי מצטנע כשהוא משתמש במילים ב"מקרה" ו"קצת הכרה". באוקטובר, בפסטיבל בווייטנאם, זכתה ההצגה בשלוש מדליות זהב ואחת כסף – על הבימוי, השחקן הראשי, התאורה ושחקנית המשנה. "בעקבות ההופעה הזאת הזמינו אותנו באוקטובר הבא לסיאול בדרום קוריאה ואנחנו נהיה גם שם ב-2020", הוא מעדכן.

במילאנו, הם זכו בפרס הבינלאומי על שם תרזה פומודורו, בתיאטרון ספאזיו במילאנו. "זה פרס שהוא בחסות נשיא איטליה, משרד החוץ האיטלקי והעיר מילאנו. קיבלנו את הפרס הראשון של השופטים, כשבחבר השופטים ישבו כמה מגדולי הבמאים ואנשי התיאטרון באירופה ובעולם. מדובר באנשים שהם אגדות בתחומם וזה כבוד גדול שהם בכלל ראו את ההצגה שלנו. התחרות הזאת היא תחרות שהתקיימה כל השנה, כשכל חודש הגיע למילאנו אנסמבל ממקום אחר בעולם לכמה הופעות. אנחנו היינו הלהקה הראשונה והופענו שם בנובמבר 2018. אחרי שנה נגמרה התחרות והודיעו לנו שזכינו. נסענו למילאנו וקיבלנו את הפרס, פסל של פסל איטלקי מפורסם, מתנת נשיא איטליה. היה מאוד מרגש. זה היה אחד השיאים שהגענו אליהם עד היום".

מיכאלי, אספיס ופרימן במילנו | צילום: אלבום אישי

ציפית שזה יגיע לממדים האלה?

"קיוויתי, בנינו את ההצגה ותפרנו אותה במחשבה שהיא יכולה להיות בינלאומית, אבל לא דמיינתי שהיא תגיע לכל המקומות אליהם היא הגיעה ותזכה בכל הפרסים בהם היא זכתה. זו באמת הצגה מיוחדת, כשהמון דברים התחברו בצורה נדירה והיא לוקחת אותנו למסע בעולם וזה תענוג".

מה תורמים כל הפרסים האלה לתיאטרון, מעבר ליוקרה?

"קודם כל זו הכרה וזה חשוב כי אנחנו מייצגים את המדינה ואת באר שבע. זו היוקרה והמוניטין ברמה הזאת. ברמה הכספית, גם משרד התרבות בסופו של דבר והעירייה, כשרואים שהאנסמבל מצליח, התיאטרון פורח ויש פרסים, מן הסתם שיש לזה משקל. זה שאנחנו נוסעים הרבה לחו"ל זה רק בגלל שאנחנו מיוחדים. בווייטנאם עשו פאנלים על ההצגה וניתחו אותה. הם בדקו איך אפשר ללמוד ממנה ועל ידי כך לשפר את התרבות בווייטנאם. תיאטרון ווייטנאם לקחו את זה כמו איזה שיעור ולמדו את זה".

ההצגה הזו רצה כבר הרבה זמן, עד מתי? מה עוד אפשר להשיג?

"עד מתי שיהיה לנו כוח. זה אינסופי כי בעולם יש המון פלטפורמות שאפשר להגיע אליהן ומיליון תחרויות ופסטיבלים. הכל תלוי ברצון, במוטיבציה ובעבודה הקשה שאתה משקיע בלהגיע למקומות האלה. אנחנו משקיעים המון עבודה בדבר הזה, זה עניין מורכב להטיס הצגה. השמיים הם הגבול".

הזכיות האלה בטח עושות לכם חשק ליצור את הדבר הגדול הבא.

"נכון, אבל מצד שני זו הצגה ותיקה שרצה הרבה זמן וכבר עשינו פרויקטים גם אחריה. נכון שעכשיו ההדים שהזכיות האלה עשו מעוררות חשק לעשות עוד דברים מיוחדים כאלה ומה שאנחנו מתכננים הוא לעשות איזשהו עיבוד בשפה הבימתית המיוחדת שלנו של קלאסיקה מאוד מפורסמת שאנחנו רוצים להעלות בפסטיבל ישראל".