תרבות ופנאי

צליל מכוון

תרבות ופנאי31 במאי 2019    5 דקות
0

היוצרת הבאר שבעית, צליל חג'ג', כתבה וביימה את ההצגה "ארוחת שישי", שרצה בימים אלה בתיאטרון הסמטה בתל אביב ומבוססת על סיפור אישי > למרות ההצלחה בעיר הגדולה, חג'ג' שחזרה לאחרונה לבירת הנגב מצהירה: "תמיד אמרתי שבאר שבע זה הבית שלי"

צליל מכוון
כיתוב: "ארוחת שישי זה משהו מהבטן, משהו שהוא מאוד אישי". חג'ג' | צילום: אלבום אישי

צליל חג'ג' (30) היא דוגמה נוספת לכמה סצנת התיאטרון בבאר שבע מתפתחת.

חג'ג', בוגרת בית הספר למשחק – גודמן, כתבה וביימה הצגה בשם "ארוחת שישי", שרצה בימים אלה בתיאטרון הסמטה וזכתה במקום הראשון בפסטיבל אביב ישראלי. חג'ג', כמו רבים לפניה, ניסתה את מזלה וגם הצליחה לקדם את הקריירה שלה כשחקנית ויוצרת, אבל המשפט הידוע אומר שאפשר להוציא את האדם מבאר שבע, אבל אי אפשר להוציא את באר שבע מהאדם. לפני כחצי שנה חזרה היא לבירת ההזדמנויות.

"אני באר שבעית במקור, גדלתי בשכונה ד' ובבית הספר למדתי במגמת תיאטרון, תחת שמוליק יפרח. משחק היה אצלי מאז ולתמיד וידעתי שזה יהיה הייעוד שלי בחיים. אחרי הצבא והטיול הגדול, אמרתי שאני הולכת ללמוד משחק, ישבתי בהודו וקיבלתי את ההחלטה. החלטתי ללכת לבית צבי, עשיתי אודישנים, גרתי שנה ברמת גן, למדתי שם ואחרי שנה החלטתי שאני רוצה לחזור לבאר שבע ובאתי לאודישנים בגודמן. התקבלתי והתחלתי שוב שלוש שנים. איכשהו אני תמיד חוזרת לבאר שבע",

היא מספרת מדוע עזבה פעמיים את העיר, אבל גם תמיד חזרה שוב: "תמיד קונן בי הרצון לחזור לבאר שבע ומאז שחזרתי אני רק במשחק וזה כיף. אני אמנם משחקת במרכז, אבל אני גם מלמדת בתיאטרון הפרינג' ובבית הספר למשחק – גודמן. לקחתי איתי הרבה כלים מתל אביב, אבל תמיד אמרתי שבאר שבע זה הבית שלי. יש לי עוד הרבה שאיפות ומטרות שאני רוצה להשיג בבאר שבע. יש פה אנסמבל דרומי שפתחנו בבאר שבע עם עוד קבוצה של שחקנים במטרה ליצור ולהתפתח ולעשות ערבי שירה, מחזות שאנחנו כותבים. אני במעין גלגול של הרבה עשייה ואני מאוד מקווה שזה יניב פירות".

מבחינתך, באר שבע זה המקום להישאר עכשיו?

"כרגע כן. לפחות בזמן הקרוב אני פה. אני חושבת שחזרתי לשורשים שלי. זה נורא קשה לשנות, כי הכי קל לנו להיות בשגרה. לעשות שינוי ממש, זה לא קל והיו לי הרבה לבטים. במשך תקופה התלבטתי מה לעשות ובסוף הקשבתי לעצמי והחלטתי לחזור. אני לא אפסיק לשחק. להפך, זה רק הלך וצמח. מבחינתי גם ללמד נוער לכתוב ולביים אותם, להקנות להם משהו מעולם ענק של תיאטרון זה מדהים".

חשיפה אישית

חג'ג' כאמור רצה עכשיו עם ההצגה "ארוחת שישי", הצגה ראשונה אותה כתבה וביימה ומציגה בימים אלה בתיאטרון הסימטה. "ההצגה התחילה מערב יצירות אישיות בגודמן. משם לקחתי את זה ופיתחתי להצגה באורך מלא. תיאטרון הסמטה נתנו לזה שם בית ואני מאוד רוצה להביא את זה לבאר שבע", היא מספרת ומפרטת באשר להצגה: "ההצגה מספרת על ילדה שהיא בעצם מעין קורבן למערכת לא מתפקדת של הורים, הורים שרבים הרבה, שלא מדברים, שאמנם יש ביניהם הרבה אהבה, אבל גם הרבה מאוד חיכוכים, בעיות כלכליות, ממש כמו הר געש שעומד להתפוצץ. כל ההצגה סובבת מיום שישי לפנות בוקר ומגוללת שגרת חיים של משפחה, אבא, אמא וילדה. וסוף ההצגה היא ארוחת שישי. כל ההצגה היא מעין דימוי של כביסה. התפאורה תלויה על חבל ובאמצע מונח שולחן שלא זז לאורך כל ההצגה. הקירות הם בדים ואני לא רוצה לגלות יותר מידי, אבל זה נותן הצצה לחיי המשפחה, תחושות שאני הרגשתי".

ההצגה נורא אישית, נורא חושפנית. לא חששת?

"אני מאמינה שכל יוצר שכותב משהו, זה מגיע קודם כל מתוכו. אתה כותב ומביא משהו. תמיד הדמות זה משהו ממני, משהו מהצבע והאופי שלי. אתה מפתח את זה עם הזמן, אתה רוכש כלים, אבל ארוחת שישי זה משהו מהבטן, משהו שהוא מאוד אישי אבל הוא גם עבר לבמה וכשזה עובר לשם זה צריך להיות שם גם מוכן לקהל. אני החלטתי לקחת את הסיפור האישי ולהוציא אותו החוצה בהצגה, ללא מילים".

כשהחיים האישיים עולים על הבמה. מתוך ההצגה "ארוחת שישי" | צילום: יוסי צבקר

חג'ג' מספרת על החוויות האישיות שלה מהבית, משהו שלא תמיד קל לחשוף מול קהל על הבמה, "ההורים שלי גרושים, הם לא מדברים. חשוב לי להגיד שהייתה הרבה אהבה ביניהם ומערכת יחסים ארוכה. הם היו נשואים הרבה שנים, אבל גם היה חוסר תקשורת, משהו שהיה קיים הרבה זמן. ביצירה פשוט לקחתי את הדברים והפכתי את זה לדימוי של משפחה שמכבסת את הבעיות שלה בתוך הבית. הכביסה המלוכלכת שמכבסים בתוך הבית".

ההורים ידעו על ההצגה?

"לא סיפרתי להורים על ההצגה ומה יהיה. זה אמנם אישי אבל זה לא משהו שעכשיו הוא רק שלי, כשזה יצא החוצה זה הפך להיות נחלת הכלל. הקהל שמגיע להצגות ומזדהה עם הדבר הזה. זה לא רק סיפור שלי, זה יכול לדבר על המון אנשים. כל זוג שלישי מתגרש. זה מטורף. זה לא משהו ייחודי. זה פשוט מגולל את התהליך עד הגירושים, מה קורה לפני. אחרי זה אמא שלי ראתה את ההצגה, אחותי אפילו בכתה. הם מאוד אהבו את התוצאה, מאוד תמכו".

זכינו! חג'ג' | צילום: פרטי

איך התחושה לראות את הסיפור שלך האישי על הבמה כל פעם מחדש?

"זה התקף לב. אני לא משחקת בהצגה, אני מאחורי הקלעים, אבל אני עשיתי את הכתיבה, הבימוי עיצוב התפאורה, כל הצגה אני מגיעה ואני אחראית על ניהול ההצגה ועל הסאונד. זו ההצגה היחידה שאני לא משחק בה. לראות את זה על הבמה, כל פעם זה מטורף. לא משנה כמה פעמים היא תעלה זה תמיד ירגש מחדש".

ומה הלאה? מה התכניות לעתיד הקרוב?

"יש איזשהו רעיון עם האנסמבל הדרומי, לעלות ערב שנקרא "דברים שרציתי לומר ולא העזתי", שזה תהליך כתיבה ואני מקווה שזה גם ייצא החוצה. אני גם מקווה ש"ארוחת שישי" תקבל בית גם בבאר שבע שאוכל להציג אותה פה".

כתבות נוספות בתרבות ופנאי

0

יום המעשים הטובים במתחם הקטר

תרבות ופנאי21 במרץ 2024    דקה אחת
0

אירועי פורים 2024 בבאר שבע

בצל המלחמה בבאר שבע יתקיימו אירועי פורים בבפארקים, במוקדי התרבות והפנאי, במרכזים הקהילתיים ובשכונות

תרבות ופנאי19 במרץ 2024    2 דקות

כתיבת תגובה