המשבר הנוכחי גרם לכולנו לחשוב ולקבל את העובדה, כי לא הכל בשליטתנו, אך בקרב העצמאיים, התחושות הן עמוקות ומהותיות עוד יותר. בשבילם זה שאלה של להיות או לא להיות. אין ספק שמשבר הקורונה והמגבלות שהוא גורר, מהווה תרחיש אימים עבור העצמאיים. השאלה הנשאלת היא: האם ניתן לגשר על הפער, התכנון, התזרים? לא אתיימר לתת את כל התשובות לשאלות הרבות, שוודאי מעסיקות אתכם כעת, אך כולי תקווה כי אצליח להראות לכם את המשבר העסקי מזווית מעט אחרת, שלא תמיד חושבים עליה או מבחינים בה. כמי שמתמחה בניהול משברים בעסקים מזה שנים רבות, אנסה לתרום לכם מנסיוני בעבודה עם עסקים ויזמים שחווים משבר.

אז מה כן ניתן לבצע בינתיים?

מניסיוני, ישנם מס' תהליכים שחשוב ליישם כבר עכשיו:

1. ניהול המשבר – גיוס כל המידע הפיננסי על העסק, בניית תזרים מזומנים ולאחריו בחינה של כל המשאבים הנדרשים להמעיט בפגיעה: הון שנדרש למרווח הנשימה, תשלומים שנדחו, מלאי שקיים, גבייה אפשרית, ביטחונות קיימים וכיוצ"ב.

כמו כן, הקטנת ההוצאות הקבועות בעסק והוצאת עובדים לחל"ת, דבר המאפשר שמירה על יחסי עובד מעביד עם מימוש קבלת דמי האבטלה, לפי החוק המאפשר זאת בגין המשבר. לצערי הרב, רוב העסקים המגיעים אליי אינם מבצעים זאת על בסיס יומי או תקופתי. בל נשכח, כי זאת המהות של ניהול עסק ולא עבודה בעסק.

תמיד תשמרו ביטחונות בדיוק למצבים כגון אלו. במדינה שלנו לא פעם  ישנם תקופות, המעמידות אותנו עם הגב לקיר מבחינה תזרימית כמו מצבים ביטחוניים, אסונות טבע ומגמות משתנות. ככלל, חייב שיהיה לעסק הון נזיל מסוים לכל מצב ולכן ,באם נדרשת השקעה, רצוי, בחלק נכבד מהמקרים, לקחת הלוואה. בניגוד לתפישה הרווחת, את ההלוואה לוקחים כשאפשר ולא כשצריך, כי אז לא נקבל. הבנקים, הקרנות וכל גוף מממן, רוצים לראות שהסיכון מתחלק וההתנהלות בעסק נכונה. מעבר לכך, יש משמעויות פיננסיות בלקיחת הלוואה מבחינת הדוחות, התזרים והתמחור של השירותים והמוצרים.

2. תכנון לרגע היציאה מהמשבר – מה אני הולך לעשות יום לפני שהמשבר מסתיים ואיך למנף את הפעילות ביום שאחרי. בבואינו להכין תכנית כזו, עלינו להתבסס על מה שנדרש מאיתנו ומהעסק שלנו לטובת ההשקה החדשה לאחר המשבר, סדר הפעולות/משימות שאנחנו הולכים לבצע עכשיו לגיוס כל המשאבים וסדר הפעולות/משימות לאחר היציאה.

חשוב להתעדכן במגמות בשוק, בדרישות ובביקושים, בתהליכי הרגולציה, בהתנהלות הלקוחות והספקים ולבחון את השינוי שאני הולך לבצע בין עם זה ייצור או שירות חדש, מיתוג חדשני, פנייה לקהלי יעד אחרים, תהליך שיווקי נוסף, ממשקי עבודה ארגוניים וכיוצ"ב.

3. חשיבה יצירתית – זה בדיוק הזמן לחשיבה אחרת ולגישה שונה.

תשאלו את עצמכם מה החוזקות שלכם מבחינת הידע, הכישורים, המומחיות ובכלל המשאבים האישיים והתפעוליים הקיימים אצלכם.

מתוך הרשימה הזאת, תגיעו למסקנות בעלות ערך, אשר יכולות לשדרג את העסק ולבנות בסיס איתן להתמודדויות עתידיות.

4. בניית כלי עבודה ואמצעי תפעול – קחו לכם שנייה לחשוב על כלי או אמצעי, שאם היה ברשותכם, הייתם יכולים לייצר הכנסה נוספת.

בעלי מסעדות רבים החליטו לבנות מערך משלוחים, עסקים אחרים ממנפים את אתר המכירות שלהם ויש כאלה שמחזקים את הקשרים ושיתופי הפעולה.

יש לציין, כי לא מדובר רק בחידוד תהליכי השיווק והמכירה אלא גם בהתייעלות ארגונית ותפעולית: בניית תהליכי עבודה מיטיבים, רכישת מערכת מידע וניהול, הקצאת תזרים מזומנים לשוטף, מערך בקרה ומשוב חוזר וכדומה.

5. ניצול הזדמנויות – בכל משבר יש גם הזדמנות. לא תמיד קל להבחין בה, אך היא תמיד נמצאת שם. ישנן הזדמנויות המונגשות עבורינו באמצעות הרגולטור, כגון: מענקים, שמוצעים למוצרים והן פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם אתגרי נגיף הקורונה. ישנן הזדמנויות, הנובעות מתוך צמצום ומחסור, כגון: דרישה לנייר טואלט וביצים. לצד אלה, ישנן הזדמנויות, שנוצרות עקב השינוי בהתנהלות, כגון: גידול ברייטינג המדיות החברתיות, האינטרנטיות והתקשורת ככלל.

6. שמירה על כשירות – לפעמים מרימים ידיים ונכנסים לתקופת אבל. מדובר בתופעה מובנת וטבעית, אך חשוב לתחום אותה בתקופה מוגדרת וקצרה, לאגור כוחות ולחזור למרוץ, לקראת הסיום העתידי של המשבר, שהרי, בסופו של דבר, יסתיים בוודאות.

הדריכו את העובדים, בידקו כי ברשותכם המלאי הנדרש, נהלו את התהליכים, גם אם זה באופן וירטואלי, כדי לא להישאר במקום, כשיעבור הזעם.

זה הזמן להתמקצע, לבחון את מה שלא נעשה ומה שחסר. שתפו את העובדים בתהליכים, ככול שהם יבינו יותר ויראו את החזון, כך המוטיבציה והחיבור שלהם לתכנית העתידית יתעצמו, והם יסתערו על שיקום העסק יחד אתכם, ברגע האמת

7. הלקוח הוא העוגן של העסק – שמרו על הקשר והחיבור עם לקוחותיכם. כולנו מרגישים שזנחו אותנו, היו אמפתיים לתחושותיהם. שתפו והוקירו אותם על הסבלנות והנאמנות שלהם, והם הם יעריכו זאת וידאגו להמשיך ולרכוש מכם שירותים ומוצרים. הכינו אותם למהלך המתקרב: הגעת מוצר חדש, ייעול בשירות, מקצועיות גבוהה יותר וכדומה.

כדוגמת מאמן כושר, הנותן ללקוחותיו לשכור את חדר הכושר בעלות סמלית או המציע עבורם תכנית אימונים מצולמת, לתרגול בעת הבידוד.

8. בדידות היא האיום הגדול – אתם לא לבד. גם אם זאת ההרגשה, יש תמיד עוד אנשים שחשים כמוכם. הרימו את הראש והסתכלו סביב. הרבה בעלי עסקים חשים את אותו הכאב. דברו ושתפו את הסובבים ואת המשפחה, הם התמיכה והכתף שלכם.

הרגשת "הלבד" בקרב בעלי עסקים, אינה נדירה גם בימי שגרה, היא בעצם חלק משמעותי מהיותכם "עצמאיים". יש מי שמרגיש בנוח עם המצב ויש מי שמתקשה להכיל את הבדידות. מניסיון, הרוב חש לא פעם ערום ואבוד.

עסקים מגלים במצבי משבר את הפוטנציאל בקיום מערכת יחסים עם בעלי עסקים אחרים.

על כך בנויות כל תאוריות השווקים, יתרון יחסי של העסק וקיומם של מוצרים משלימים.

9. פיזור הסיכון – לא רצוי לעבוד עם לקוח אחד, ספק אחד, בנק אחד (כמובן, הכל תלוי במורכבות ובמחזורים), אמצעי שיווק אחד וכו'. הדבר לא תמיד אפשרי, אבל חשוב לבחון את אופציות הפעילות העסקית לכשהמשבר יסתיים.

ברוב המקרים, שירות או מוצר, אשר דרש לקוח אחד, יכול להתאים הן ללקוחות נוספים.

כדאי לחשוב, הכיצד לייצר ביסוס למכירה שוטפת וקבועה מול הלקוחות – דבר אשר יעניק יציבות לעסק, ברגע שהפעילות תתחדש.

זה תקף גם בנוגע לאיתור שורה שלספקים, להנעה מחודשת של התהליכים וכן לשם מינוף האשראיים במספר גורמי מימון.

10. חשבון נפשי הוא כלכלי – נצלו את הזמן גם לבקרה אישית אל פעילותכם והתנהגותכם לפני האירוע ובתוכו. יתכן ותיווכחו שיש מה לשנות ולשכלל בגישה ובהתנהלות האישית והכלכלית שלכם.

ולסיכום, אתם לא לבד. בכל שאלה, התייעצות וצורך בסיוע, יש לכם את מערך המעוף של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה.

תוכלו לראות באתר המעוף והסוכנות לעסקים מענה לשלל שאלות, והן עדכונים לגבי נהלים והנחיות חדשות. שם גם תחשפו למידע והאפשרויות לשירותי הסיוע, ביניהם, ליווי והכוונה בהתמודדות עם המצב והגשת בקשות להלוואה מהקרן בערבות מדינה, במסלול הייעודי להתמודדות עם משבר הקורונה. צרו קשר במוקד החירום: *8794 או באתר מעוף.

הכותב הוא לביא קייט, מנהל מעוף באר שבע ונגב מערבי